רוחניות
היא שאיפה לקחת חלק פעיל בתהליך הבריאה
רוחניות
זה לא רק להיות רבי, חסיד, צדיק, נזיר, וכד', אלא כל אדם יכול להיות רוחני.
העולם,
היקום, הבריאה – הם מבקשים להתפתח כל הזמן. במובנים מסוימים הם עושים זאת באמצעות
בני-האדם.
בני-האדם,
כשהם יוצרים בצורה חופשית הם לוקחים חלק בתהליך הבריאה, ההתפתחות והיצירה.
את
זה עושים בני-האדם בכך שהם מביאים אל תוך עצמם איכויות, מעבדים אותן, משתמשים בהן,
ובכך מעשירים הן את עצמם והן את הבריאה.
הבריאה
היא מקור של שפע אינסופי. כשבני-אדם משתמשים בשפע הזה הם מעשירים אותו ומעשירים את
עצמם.
להיות
אדם רוחני
אדם
רוחני הוא אדם המבקש להתפתח עם הבריאה.
להקשיב
לקול הפנימי, לאינטואיציה.
להיות
מסוגל להכיל סתירות.
להיות
מסוגל לקבל דברים שאין להם הסבר.
לבקש
את ה"משהו" השלישי שנוצר משילוב של הפכים.
לשמוח
בחוויה של הבלתי-נודע, של הבלתי-מובן.
לבקש
את המשמעות של הבלתי-מובן.
כל
אדם יכול להיות יצירתי.
ויקטור
פראנקל ("האדם מחפש משמעות", "הרופא והנפש") כתב שאדם צריך
לשאול את עצמו "מה החיים שלי מבקשים ממני?" שאלה כזו פותחת פתח ומובילה לחיים רוחניים.
רוחניות
ומדע
נקודת
המוצא שלי היא – שילוב בין רוחניות ומדע. כמו שלצעידה אנו משלבים את השימוש רגל
ימין ורגל שמאל, כך גם השילוב בין רוחניות ומדע יוצר אדם השלם ביחסו לבריאה.
המדע
מבקש את המשמעות של החוויות שאנו חווים, לא רק בעולם הגשמי אלא בכל דבר.
לא
צריך להיות מדען כדי לבקש משמעויות לחוויות שאנו חווים. זהו תהליך למידה – למידה
לכל החיים
לכן
מדע הוא כאן במשמעות של למידה – למידת העולם, היקום, הבריאה ודרכי פעולתם; להכיר
אותם, לדעת אותם, כדי להיות מסוגל לקחת חלק פעיל יותר, להיות שותף פעיל יותר,
בבריאה
למידה
היא הרחבת התודעה. עם תודעה רחבה יותר האדם יכול לקחת חלק משמעותי יותר בתהליך
הבריאה, לכן למידה קשורה ברוחניות
אימרה
של א. איינשטיין: "רוחניות בלי מדע היא עיוורת, מדע בלי רוחניות הוא
נכה"
[במקור
איינשטיין דיבר על religion, אבל עפ"י הבנת ההתיחסויות של
איינשטיין נראה לי שכאן תרגום ל'רוחניות' הוא מדויק יותר מאשר ל'דת'].
8 כדי להיות שותפים בתהליך
הבריאה (רוחניות) עלינו להכיר את עצמנו ואת העולם (מדע ולמידה)
8 כדי להשתמש נכון בידע שאנו רוכשים (במדע
ולמידה) עלינו לבוא מתוך ראיית עצמנו כחלק מהבריאה (רוחניות)
קופרניקוס:
"מטרת המדע היא גילוי העולם כפי שאלוהים רואה אותו, לא כפי שהוא
בעינינו" f שילוב בין מדע ורוחניות
התודעה
היא המרחב שבו אנו נותנים משמעות לחוויות שאנו חווים
התודעה
האנושית היא המרחב בו מדע ורוחניות נפגשים.
למידה
וחקירה אל תוך ובתוך העולם הפנימי שלנו
חיבור
עם הבריאה באמצעות העולם הפנימי
שילוב
של חיים רוחניים ומדע בבני האדם יכול להיות מושג רק באמצעות החושים הפנימיים.
עבודה
פנימית צריכה לעשות, וזה כרוך בשימוש באינטואיציה.
האינטואיציה
מאוד קשורה לתודעה ולמחקר התודעה.
המציאות
הבלתי-גשמית מופיעה, באה לידי ביטוי, בחוויה האנושית, ולכן כל התופעות הכלולות
במציאות הבלתי-גשמית הן כאלה שנחוות בחוויות אנושיות.
ישנן
חוויות מסוימות בחיי אדם, שהמדע הקונבנציונלי אינו מפותח מספיק כדי לבנות מכשירי
מדידה מתאימים, אך לבני-האדם יש את היכולות להרגיש ולרשום (sense,
register)
חוויות כאלה – לקבל מהן רושם.
דרגות
של רגישות. ההבדל בין רישום תופעה ואי-רישום יכול להיות רק הבדל של רגישות, בדיוק
כמו שמכשירי מדידה מעשה ידי אדם עשויים להיות שונים ברגישות, וחלקם עשוי לרשום
תופעה מסוימת ואחרים לא.
אחת
המטרות של החיפושים אל תוך העולמות הבלתי-גשמיים היא לזהות ישויות ומושגים, התואמים
את המציאות שאינה חומרית, ואשר בני אדם שונים יכולים לשתף, יכולים להסכים עליהם,
תוך שימוש בכלים המתאימים למחקר, ובכלל זה מה שניתן להקרא כחושים בלתי-גשמיים.
למידה
חווייתית הוליסטית – למידה אמיתית היא קודם כל תהליך פנימי בתוך האדם, המחייב
מפגשים מגוונים ומצטברים ומעורבות עם העולם שמסביב, הן הנגלה והן הנסתר.
תקשורת
עם הבריאה
רוחניות
היא השאיפה של האדם להיות בקשר עם הבריאה. איך מתקיים קשר זה ? ככל שנבין אותו טוב
יותר כך יהיו חיינו הרוחניים עשירים יותר.
עקרונות
התקשורת עם הבריאה באים לידי ביטוי בהרבה דרכים בטכנולוגיה המודרנית. לכן, תוך
שימוש במספר דוגמאות, לא יקשה להבין עקרונות אלה.
לדוגמא,
האינטרנט כרשת של מאגרי תוכן, מצד אחד, ומשתמשים, מצד שני. המשתמשים יכולים להתקשר
למאגרי התוכן, לשאוב מהם ולהוסיף להם. יו-טיוב, למשל. התוכן זמין גלובלית,
וההתקשרות מביאה את התוכן אל העולם הפנימי, היחידני, של המשתמש. המשתמש יכול
להתחבר לתוכן באופן חד-פעמי, או להוריד אותו למחשב האישי לשימוש בלתי-תלוי במקור
התוכן. עצם השימוש גם מתגמל את התוכן, כיוון שתכנים נמדדים גם בכמות המשתמשים בהם,
והם גם נהנים מהצבעות "like".
כדוגמא
נוספת, בכל רגע נתון החלל שסביבנו, בו אנו שרויים, מלא בתשדורות בכל התדרים
והתכנים, של תחנות רדיו, טלויזיה, משדרי משטרה, צבא, מוניות, וכיו"ב. כל תחנה
משדרת בתדר משלה את התכנים שלה. כדי לקלוט תשדורות אלה אנו זקוקים למכשיר מתאים –
מקלט. ללא מקלט דולק ופעיל אין ביכולתנו לקלוט אותן. המקלט הוא הכרחי, אך איננו
מספיק – כעת צריך שהוא גם יהיה מכוון לתדר המתאים כדי שנוכל לקלוט את התשדורת. גם
בדוגמא זו קיימים תכנים, כמו תוכניות טלויזיה מסוימות, אשר עצם השימוש בהן
(ה"רייטינג") מתגמל אותן וקובע להן ערך יחסי.
הנמשל
הוא ראיית הבריאה כ"ענן", מאגר של תכנים. התכנים של הבריאה הם איכויות –
מהויות: חיים, אהבה, חמלה, אומץ, נחישות, כבוד, הוקרה, הערכה, הכרת תודה, תשומת
לב, מסירות, נדיבות, יושרה, ענווה, שמחה, ...; הספירות בקבלה (כתר, חכמה, בינה,
דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות) גם הן איכויות-מהויות.
"ענן"
הבריאה, וליתר דיוק תכניו (כלומר האיכויות), זמין בעקרון לכולם.
לכולנו,
מעצם היותנו ברואים "בצלם אלוהים", בכולנו קיים ניצוץ אלוהי.
"צלם
אלוהים" איננו דמות גופנית, חומרית, אלא "משהו" המאפשר לאדם להדהד
עם הבריאה.
כמו
שמקלט רדיו או טלויזיה צריכים להדהד עם תחנת השידור, ז.א. להיות יחד בתדר המתאים,
כדי שתהיה התקשרות, כך האדם צריך להיות בתהודה עם הבריאה כדי להתחבר למהויות.
כמו
שצריך להדליק (להפעיל) את מקלט הרדיו ולכוון אותו לתדר המתאים – מכשיר הרדיו אינו
יכול לעשות זאת לבד – כך האדם צריך, מתוך בחירה חופשית והחלטה מודעת, לכוון את
עצמו בתדר המתאים אל הבריאה כדי להתחבר לאיכויות ולמהויות.
למשל,
כאשר יושבים מסביב לשולחן האוכל ומודים על כל אשר נהנים ממנו – זו הזמנה של הכרת
תודה. או, כאשר אדם צריך לעשות מעשה חריג, נועז אך הכרחי, הוא מזמן לעצמו אומץ. כך
אנשים מזמנים לעצמם חמלה, ענווה, שמחה, אהבה, ואינספור דוגמאות אחרות.
תפילה
היא דרך ידועה ומוכרת להזמנת איכויות. גם מדיטציות.
למידה
מאפשרת להעמיק אל תוך הבריאה בהזמנת איכויות.
אדם
המזמין לעצמו הכרת תודה ומביא אותה לידי ביטוי – הוא מחזק בכך את הענן של הכרת
תודה. האיכות מתעצמת והבריאה נהית עשירה יותר.
שאלה
שנשאלה כבר לפני הרבה דורות : האם האיכויות הן קבועות ונצחיות ?
ה"אידיאות" שאפלטון דיבר עליהן הן האיכויות, המהויות. הוא באמת חשב שהן
קבועות, נצחיות, בלתי-משתנות, וזה גם מאוד התאים לדפוסי החשיבה של הפילוסופיה
היוונית. אני חושב שהתמונה יותר מורכבת, ומאוד דינמית : מצד אחד – כן, במובן מסוים
הנשען על המאפיינים של המהויות, הנשארים בעקרון כמות שהם. מצד שני – לא, כיוון שכל
פעולה אנושית המשתמשת באיכות-מהות כזו או אחרת מוסיפה לאיכות, מעשירה אותה, ובכך
גם משנה אותה.
במובן
מסוים, כמו אש – האש היא אחת, אך צורתה (צורת הלהבה) משתנה כל הזמן.
אורי בן-יעקב G
©
כל הזכויות שמורות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה