פרשת "נֹחַ" – האמנם "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"?

הנעורים מתחילים בסביבות גיל 11. לפני-כן יש ינקות, פעוטות, ילדות.

כשתינוק נולד הוא 100% תום. אין בו כלל רוע. הוא יודע מה הוא צריך והוא דורש זאת – מזון גופני ורגשי. בלידתו ובינקותו האדם מרוכז 100% בעצמו, כל-כולו בדבר אחד – להיות מוזן. האדם דורש – ובצדק, כי כך הוא בנוי ובכך הוא חייב להתרכז – הן מזון הדרוש להתפתחות הגוף והן מזון רגשי שהוא יחס חם ואוהב, טיפול, מענה לצרכים, וגם חום, מגע, חיבוק וכד'. הזנה זו היא חיונית לבניית בסיס בר-קיימא להמשך החיים. תינוק שמקבל מזון חומרי אך יחס קר, מפתח חסך מאוד רציני להמשך חייו.

כבר כתינוק האדם נחשף לסביבה, בתחילה באופן פסיבי אך לאחר מכן, בהדרגה, כפעוט, הוא מגלה את יכולתו לגלות את הסביבה. לאחר-מכן, כילד, מתחילה להתעורר אצלו/ה ההבנה שבעצם הוא לא לבד ויש עוד ישויות סביבו.

כלומר, עצם העובדה שבתקופות טרום הנעורים – ינקות, פעוטות, ילדות – האדם מרוכז קודם כל במילוי צרכיו שלו, הוא עושה אז את הדבר הנכון ביותר מבחינתו! זה ההיפך מלהיות רע!

תקופות הינקות והפעוטות הן ודאי תקופות של תום. תקופת הילדות היא תקופת מעבר אל הנעורים, שבה האדם מתחיל להבין שהוא לא לבד בעולם, והוא בונה את יחסו אל הסביבה עפ"י היחס שהוא מקבל ממנה. ילד הגדל בתוך סביבה של חסד יהיה גם בוגר המעניק חסד, וילד הסופג אלימות והזנחה יהפוך לבוגר אלים.

תקופת הנעורים, המתחילה בגילאים 11-12, היא תקופה של שינויים אדירים, מתוך הגוף החוצה. יש כמובן שינויים גופניים נראים, ויש שינויים הורמונליים המשפיעים מאוד על המערך הרגשי באדם. שינויים אלה משפיעים באופן דרמטי על הנער, שבעצם אין לו מושג מה עובר עליו. האם התנהגות בלתי-צפויה, או "לא-בוגרת", או כזו שאינה מתאימה למה שהסביבה מצפה (מסיבות שהרבה מאוד פעמים נובעות מבורות ועצלנות מצד הסביבה) היא "רעה"? דווקא בתקופה כזו של שינויים דרמטיים הנער מצפה לתמיכה, להכלה ולקבלה. נער שזוכה לתמיכה, הכלה וקבלה יהיה גם בוגר שניחן בתכונות אלה. ולצערנו, גם ההיפך הוא הנכון ..

יצר לב האדם, מתוך עצמו, אינו רע .. אבל הזנחה בהחלט יכולה לגרום לכך.

 

אורי בן-יעקב G

© כל הזכויות שמורות

חשון תשפ"א   אוקטובר 2020