"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
(בראשית י"ב, א')
זהו
קול פנימי שקורא לנו לשנות כיוון, לנהוג שונה, לבקש תובנות חדשות, לצאת אל ארץ לא
נודעת (מבחינה תודעתית); קורא לנו לחיות בצורה מודעת את העובדה שחיינו הם
באי-ודאות מתמדת אך בכל רגע אפשר להתחיל מחדש; קורא לנו לקחת אחריות על חיינו
בצורה המלאה ביותר.
הקול
הפנימי קורא לנו לחרוג מהמסורת. מסורת היא אוסף של נוהגים, מנהגים, של הקהילה,
המשפחה, שאליהן אנו נולדים ובהן אנו גדלים. הקהילה, המשפחה, מצפות שנמשיך בדרכן
ונאמץ את הדפוסים והתובנות שנקבעו בהן. בתמורה הן מציעות קרקע וסביבה שהן לכאורה
בטוחות – אבל רק לכאורה.
בעבר
היה מתאים יותר לזרום עם המסורת – זה נוח ולא דורש מאמץ תודעתי – רגשי ומנטלי –
מיוחד. אבל בתקופה האחרונה (זה התפתח בהדרגתיות במהלך 200 השנים האחרונות) זה פחות
ופחות מתאים. כיום הקריאה היא לבחירה חופשית בחיים תודעתיים עצמאיים.
אורי
בן-יעקב G
©
כל הזכויות שמורות
חשון ה'תשפ"א אוקטובר 2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה